עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' מנצקנובה

פסק דין

1.לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף תוך חיוב התובעת בהוצאות. התובעת מסכימה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

2.במה דברים אמורים?

3.המדובר בתביעה לסילוק יד שהגישה התובעת – חברה לדיור ציבורי, כנגד הנתבעת- אשר מתגוררת בנכס שבבעלות התובעת ברחוב אליזה יאנסן 670/8 באור עקיבא (להלן: הנכס) – ללא זכות שבדין, וללא תשלום דמי שכירות – לטענת התובעת.

זה המקום להבהיר כי על פי כתב הגנתה של הנתבעת היא עלתה ארצה כתיירת ביום 25.12.2008, ולאחר שבוע ימים הכירה את מר מיכאל טרבגודה ז"ל (להלן: המנוח) – שהינו הדייר עימו חתמה התובעת על הסכם השכירות, ועברה להתגורר עימו בנכס מושא התביעה עד יום מותו ביום 04.01.13, ומיני אז מתגוררת היא בנכס בגפה. הנתבעת ציינה כי התחתנה עם המנוח בקפריסין ביום 23.04.09. הנתבעת טענה כי שילמה את דמי השכירות, אך בשלב מסויים סירבה התובעת לאפשר לה לשלם את דמי השכירות. עוד טענה היא כי המנוח דיווח על מגוריה של הנתבעת בנכס, אולם התובעת סירבה להכיר בה כדיירת עד להסדרת מעמדה במשרד הפנים. הנתבעת טענה כי לאחר פטירת המנוח ביקשה היא להעביר את החוזה על שמה - וסורבה, כאשר התובעת לא הסבירה לה אילו הליכים לנקוט על מנת שתוכל להמשיך להתגורר בנכס.

4.במעמד הדיון בפניי ביום 06.10.13 באו הצדדים בדברים, והחליטו כי יביאו את הדברים בפני וועדת האכלוס העליונה במשרד השיכון, אשר הינה וועדת ערר על החלטות הוועדה המחוזית של החברה לדיור ציבורי, אשר קבעה – כאמור, כי לנתבעת אין כל זכות שבדין להתגורר בנכס וכי היא משיגת גבול.

5.וועדת האכלוס העליונה קבעה בהחלטה מיום 07.01.14 כי הינה מאשרת המשך מגוריה של הנתבעת בנכס כל עוד מעמדה במשרד הפנים מאושר, וכי לאחר הסדרת מעמדה הקבוע, תיבחן זכאותה להיחשב "דיירת ממשיכה". לאור החלטת הוועדה העליונה, עתרה המבקשת לדחיית התביעה על הסף תוך חיוב התובעת בהוצאות.

6.הנתבעת טענה בבקשתה כי הגשת התביעה הייתה מיותרת, ולא היה מקום להגישה מדעיקרא, אך מאחר שהוגשה, ולאור החלטת הוועדה העליונה, הרי שיש לדחות את התביעה כבר עתה, תוך חיוב התובעת בהוצאות.

7.בתגובתה, אשר נוסחה כבקשה מטעמה, עתרה התובעת למחיקת התביעה ללא צו להוצאות – לאור החלטת וועדת האכלוס העליונה. התובעת טענה כי במועד הגשת התביעה היתה הנתבעת חסרת כל זכות, והתביעה היתה כדין. התובעת ציינה כי היוזמה להבאת עניינה של הנתבעת בפני הוועדה העליונה הייתה של התובעת. עוד טענה התובעת כי החלטת הוועדה העליונה הינה החלטה זמנית, עד להסדרת מעמד הקבע של הנתבעת, ורק אז תיבחן שאלת זכאותה להיות דיירת ממשיכה.

8.בתגובה לעתירת התובעת, טענה הנתבעת כי הינה עומדת על כך שהתביעה תידחה על הסף, וכי יושתו על התובעת הוצאות. הנתבעת טוענת בתגובתה כי בא-כוחה הוא שפנה לוועדה העליונה, ואך נעזר בתובעת. עוד טענה היא כי הנתבעת עומדת בתנאים שהותוו בכללי משרד השיכון על מנת שתהא מוכרת כדיירת ממשיכה, ועל כן לא היה מקום להגיש את התביעה. לשיטת הנתבעת לא היה כל צורך בהחלטת הוועדה העליונה על מנת להכיר בנתבעת כדיירת ממשיכה, אלא אך לבחון את העובדות בשֹום שכל.

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש למחוק את התביעה ללא צו להוצאות. צודקת התובעת בטענה, כי בעת הגשת התביעה, וכל עוד לא נדרשה ועדת האכלוס לעניינה של הנתבעת, לא היה לנתבעת מעמד עפ"י החוק. מצבה המשפטי של הנתבעת השתנה לאחר הגשת התביעה, ואין לומר כי מצבה המשפטי בעת הגשת התביעה דומה למצבה היום.

10.בעת הגשת התביעה לא היתה כל עילה למחיקת התביעה או לדחייתה על הסף. טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת בכתב ההגנה דורשות בירור עובדתי ואיני יכול להכריע בהן במסגרת בקשה זו.

11.התביעה נמחקת אפוא, לאור בקשת התובעת ולא מפני שקיימת הצדקה למחיקתה או לדחייתה על הסף. משכך, אין מקום לעשות צו להוצאות.

12.המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: